הֶחָזוֹן שֶׁלָּנוּ

המסורת היהודית מבוססת מקדמת דנא על האמונה הצרופה באל אחד ועל ההכרה בעומק ההשגחה הפרטית המלווה את האדם בכל צעדיו במסע חייו.
לאורך תולדותיו, עמד העם היהודי – ומוסיף לעמוד, לדאבון הלב – בשנאה, גזירות שמד, גירושים, רדיפות, גלי אנטישמיות וניסיונות השמדה שיטתיים מצד אימפריות, משטרים וקבוצות דת שונות.
אף על פי כן, הזיקה העמוקה והבלתי-ניתקת של היהודי לבוראו נותרה איתנה ויציבה כסלע.
כחלק מחיבור רוחני ושורשי זה, פונה היהודי אל אביו שבשמיים ברגעי שיא נשגבים של התעלות ושמחה, כמו גם ברגעי שפל, צרה, חולי ומצוקה ומניח ידו הימנית על פניו כנהוג במסורת היהודית וזועק לאלוהיו את אשר על ליבו ואומר בכוונה גדולה: “שמע ישראל ה’ אלוהינו ה’ אחד”.
זהו רגע מזוקק ומעמד מרגש אותו זכינו לשמוע ולראות מחטופינו, חיילינו, ניצולי אסונות ותאונות, חולים ופצועים, ספורטאים, שמחות ואירועים ועוד מגוון מאורעות לאורך החיים.
רבי חיים ויטאל ציין בספרו “שער הכוונות” כי האר”י הקדוש פירט את מנח האצבעות המדוייק כשם אותיות הקודש ש.ד.י לשם שמירה והגנה כפי שנהוג להתקין בכל מזוזה קלף עליו כתוב את קריאת שמע לשם שמירה והגנה.
מתוך תהודה רוחנית עמוקה זו, נולד החזון לתרגם את תנועת היד המקודשת ואת מנח האצבעות ההיסטורי לכדי יצירת אמנות מוזהבת וצורפות מוקפדת. אנו גאים להוביל את יצירתו של אייקון יהודי שורשי, על-זמני ועמוק, אשר ייצוק תוכן מוחשי וסמלי לזיכרון הקולקטיבי, וילווה כל יהודי באשר הוא במסע חייו – כחוליה איתנה בשרשרת הדורות וכסמל שיהדהד לדורי דורות.

בכל סט מצורפת איגרת לשמירה והגנה בכתב ידו של הגאון הינוקא שבירך את האייקון לתועלת וחיזוק האמונה בעם ישראל ומציין את דברי הרמב”ן לחשיבות מנח האצבעות בזמן קריאת שמע